ריקוד אור וצל / יחזקאל רחמים (2022)
("וּכְמוֹ כָּל אָדָם רְקוּמָה מֵחשֶׁךְ וָאוֹר",לאה גולדברג)
בִּקְצֵה הַמִּלִּים יֵשׁ שְׁבִילִים שֶׁל שְׁתִיקָה.
כְּשֶׁאַתָּה מִתְרַחֵק, גַּם אֲנִי מַחְלִיקָה
אֶל מָקוֹם בּוֹ אַתָּה לֹא קִבַּלְתָּ רְשׁוּת.
וְתֵדַע: גַּם אֶצְלִי הַשִׁיטוּט לֹא פָּשׁוּט.
הִבְטַחְנוּ לִבְנוֹת, אֲבָל יֵשׁ עוֹד רוּחוֹת
שֶׁנּוֹשְׁבוֹת בַּמַּרְתֵּף, שֶׁרוֹצוֹת לֹא־פָּחוֹת
לְהַרְאוֹת שֶׁהַטּוֹב הוּא בְּעֶצֶם קִשּׁוּט,
שֶׁהַכֹּל אֵצֶל שְׁנֵינוּ מְאוֹד לֹא־פָּשׁוּט.
כֵּן, אֶפְשָׁר לַעֲצֹר, לְפָרֵק חֲבִילָה,
לְחַפֵּשׂ אֲהָבוֹת, לְהַמְצִיא הַתְחָלָה,
אוֹ לִרְאוֹת שֶׁאוּלַי לֹא עָשִׂינוּ טָעוּת,
שֶׁכָּאֵלֶּה אֲנַחְנוּ: סִפּוּר לֹא פָּשׁוּט.
רִקּוּד אוֹר וָצֵל, אוֹר וָצֵל, אוֹר וָצֵל.
פִּירוּאֵט אֲצִילִי וְעוֹד צַעַד כּוֹשֵׁל.
תִּסְתַּכֵּל, זֹאת אֲנִי. זֹאת אֲנִי, תִּסְתַּכֵּל.
שׁוּב אֲנַחְנוּ בּוֹרְאִים פֹּה רִקּוּד אוֹר וָצֵל.
***