״אַחֲרֵי כָּל מָה שֶׁהָיָה״, אם אתה עדיין מצליח להנות מהקפה של הבוקר, להתרגש מ"עֲנָנִים נִשָּׂאִים בָּרוּחַ", להנות מטיול רגלי בטבע, ולהתפעם מ"צְבָעִים לוֹהֲטִים אַחֲרֵי הַשְּׁקִיעָה", אל תתפלא אם יבוא יום ובו תכניע אותך השמחה.

רק זלדה מסוגלת לגשר על "אֵימַת הַמֶּרְחָק" שבין "קִיּוּמָהּ הַצִּמְחִי" של השושנה, להווייתה האנושית של זלדה, ולהציע לשושנה ידידות. זלדה אף מגדילה לעשות ומזמינה את השושנה לדייט. היכן? "בְּאַרְמוֹן הַמֹּר שֶׁבְּלֵב הָאַיִן". איפה זה בדיוק "לֵב הָאַיִן"? זהו המרחב הנשמתי החופשי שנמצא מעבר לכבלי הגוף וגבולות הארץ. מרחב חסר ממד וצורה.

"את הרחוב אני אוהב תמיד. נדמה לי, כי לולא הייתי בן אדם, הייתי רוצה להיות רחוב...כל כך אני אוהב אותו". נתן אלתרמן הוא משורר אורבני. כל חייו שוטט ברחובות ערים גדולות. הוא נולד בוורשה ב 1910 ונאלץ לנדוד עם משפתו במהלך מלחמת העולם הראשונה בין ערי מזרח אירופה. בסופו של דבר הגיע עם משפחתו לתל אביב בשנת 1925, בהיותו בן 15. אלתרמן התאהב בתל אביב מיד וחלם לעסוק למחייתו בספרות עברית. אך על אף חלומו ועל אף התמיכה הטוטאלית שקיבל מאביו, הוא נשלח בשנת 1929 לצרפת והוכשר כמומחה להנדסה חקלאית ("כי מכתיבת שירה אי אפשר להתקיים").

"אַל תִּתְּנוּ לָהֶם רוֹבִים". בשנות התשעים, כאשר הסכמי אוסלו בין ישראל לאש"ף הלכו ונרקמו, נפוץ הסלוגן הזה בקרב מתנגדי ההסכם אשר ביקשו למנוע מממשלת ישראל להעביר נשק לפלסטינים מחשש שיופנה בסופו של דבר נגד ישראלים. אך למעשה "אל תתנו להם רובים", זוהי כותרת של השיר הפוליטי הראשון שפרסם נתן אלתרמן בחייו, בשנת 1934, בהיותו בן 24 בלבד.

השיר הנפתח במילים ״אֲחוּזָה בְּשִׁנֵּי הַחֲשָׁשׁ״ פורסם בספרה האחרון והמצוין של המשוררת חמוטל בר יוסף, ״השגיאה המופלאה״ משנת 2020. רבים משיריה של חמוטל בשנים האחרונות עוסקים בחווית הזקנה ולרוב מתוך זוית אופטימית. הנה עוד שיר מקסים על אהבה מאוחרת, מאותו הספר:

בבוקר יום שישי קיצי, ב 3 ביוני 1927, הופיע על דפי עיתון 'דבר' שיר של רחל ללא כותרת, הנפתח במילים 'וְאוּלַי לֹא הָיוּ הַדְּבָרִים מֵעוֹלָם'. כבכל יום שישי נהגו רבים מתושבי הארץ קוראי העברית, לקנות את העיתון ולגשת מיד אל השיר השבועי של רחל. עוגיית דבש מתוקה לפתוח איתה את סוף השבוע. קוראי השיר התמוגגו מן המילים היפות והטון המרגש אך רק מעטים היו מודעים לגודל הטרגדיה שהסתתרה מאחורי השיר.