איזו עדינות יש / רחל חלפי (1990)
אֵיזוֹ עֲדִינוּת יֵשׁ בְּגוּפֵנוּ שָׁעָה שֶׁהוּא נוֹטֵשׁ אוֹתָנוּ לְאַט,
חוֹשֵׁשׁ לְהַכְאִיבֵנוּ בְּמַהֲלֻמַּת־פֶּתַע.
לְאַט, בְּעֶרְגָּה, כִּיפֵהפִיָּה נִרְדֶּמֶת־לְמֶחֱצָה
הוּא טוֹוֶה לָנוּ קְמָטִים קְטַנִּים שֶׁל אוֹר וְשֶׁל חָכְמָה –
לֹא בְּקִיעִים שֶׁל רְעִידַת אֲדָמָה –
רֶשֶׁת אַוְרִירִית שֶׁל חֲרִיצֵי־אֵימָה.
כַּמָּה טוּב־לֵב מִצַּד גּוּפֵנוּ שֶׁאֵינוֹ מְשַׁנֶּה אֶת פָּנֵינוּ
בְּאַחַת.
שֶׁאֵינוֹ שׁוֹבֵר אֶת עַצְמוֹתֵינוּ
בְּמַכָּה.
לֹא, בִּזְהִירוּת, כְּסַהַר חִוֵּר הַשּׁוֹפֵךְ סַהֲרוֹ עָלֵינוּ
הוּא מֵאִיר אוֹתָנוּ בְּרֶשֶׁת עֲצַבִּים עֲצֵבִים
מְקַפֵּל אֶת עוֹרֵנוּ בַּפִּנּוֹת, מַקְשָׁה אֶת עַמּוּד הַשִּׁדְרָה שֶׁלָּנוּ –
שֶׁנּוּכַל לַעֲמֹד בְּכָל זֶה.
אֵיזֶה יֹפִי, אֵיזוֹ עֲדִינוּת יֵשׁ בְּגוּפֵנוּ הַבּוֹגֵד בָּנוּ לְאַט
בְּנִימוּס מֵכִין אוֹתָנוּ, מְסַפֵּר לָנוּ בְּלַחַשׁ
מְעַט־מְעַט, שָׁעָה־שָׁעָה
שֶׁהוּא הוֹלֵךְ.
***